מפעל פטריות השמפיניון של משפחת סופר. שיחה עם אסף סופר

ב1975 התחילו לגדל באחד הלולים שאטמו והפכו לחממה. בהתחלה מכרו בעקר לתושבי בית זית ולכמה משפחות בירושלים.

ב76-7 הוקם מבנה גדול של ארבעה חדרים גדולים. אהרונצ'יק גור אריה היה מאד מעורב ובנה ממתכת "מיטות" על גלגלים וציוד נוסף לגידול הפטריות.

זרעים נשלחו במיוחד מיפן. זה גידול שמוציא המון ירק וחייב להיות בקירור כל הזמן. בתקופה ההיא היתה בעיה קשה של פגיעות רבה למזיקים.

הרבה מבני המושב היו מגוייסים לקטיף שנעשה בעקר בלילה (שכבת הגיל של צביקה מאיירס). הפטריות גדלות בשבעה גלים. הרבה פעמים כשסיימו לקטוף סבב ראשון היו מייד צריכים לחזור ולקטוף מהתחלה כי כבר גדלו חדשות. גם להכניס את המצעים לקומפוסט היתה עבודה חמה ומסריחה והצריכה גיוסי נוער.

פטריות שלא נקטפו היו גדלות מדי ומקבלות צורה של צלחת שטוחה, שאף אחד לא רצה. אך אז השף של מסעדת ימקא המציא מתכון מיוחד לסטייק פטריות, והשתמש בדיוק בפטריות הללו.

סגרו את המפעל ב1985 בעקר בגלל בעיות המזיקים, הקירור וגם השווק. באותו זמן התמוטט גם "ארגון מגדלי הפטריות" שקם אז בארץ.

היום מגדלים את כל התצרוכת המקומית בארץ, וכבר מזמן השתלטו על בעית המזיקים כך שהגידול הרבה יותר קל.

שנים אחר כך, ובלי כל קשר, התגלו בבית זית מצבור של פטריות כמהין שגדלו בר באחד המשקים, והיו יקרות מפז.
כתבה יעל ניב